רוצים להרוויח הרבה כסף ולעבוד בהיי טק? מדעי המחשב זה החוג בשבילכם. תנאי הקבלה קשים, אבל קשה באימונים – קל בקרב: המשכורות פיצוץ. הכל על החוג שכולם חולמים עליו.
ר’ בת ה-23 סיימה לפני כשנה את לימודי ה-B.A. שלה במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ותוך חודש מצאה עבודה כמהנדסת תוכנה בחברת תקשורת גדולה העוסקת בפיתוח תוכנות לאינטרנט. “אני מאוד מרוצה מהתנאים”, היא מספרת. “אני מרוויחה לא פחות מ-16,000 שקלים ברוטו. וישנן גם הפרשות לביטוח מנהלים וקרן השתלמות ומקבלים טלפון ורכב בתנאים טובים. אני מרוצה גם מהאנשים האיכותיים שעובדים איתי ומהבוס המתחשב”. אבל, היא מסייגת, לא הכל דבש, “עובדים בממוצע עשר שעות ביום, לפעמים בלחץ רב.”
למרות הקשיים ובעיקר בשל המשכורות והפינוקים, הפכו החוגים למדעי המחשב למצרך מבוקש ביותר וכל מכללה נאבקת על זכותה לפתוח מגמה כזו עבור עשרות סטודנטים שרוצים להרוויח כמו ר’ בשנה הראשונה לאחר סיום לימודיהם. בארץ יש כ-27 חוגים, כן, כן, למדעי המחשב.
מדעי המחשב – מה זה?
ענף מדעי המחשב עוסק בלימוד הבסיס התיאורטי בעולם המחשבים. יש גם ענפי-משנה העוסקים בגרפיקה ממוחשבת, מסדי נתונים ואלגוריתמיקה. בקצרה, במדעי המחשב תלמדו על מחשבים: תוכנה, חומרה, רשתות, אבטחה, סיבוכיות וחישוביות וכו’.
יש שלושה סוגים של תואר ראשון כבוגר מדעי המחשב: בוגר BA, בוגר בטכנולוגיה BTech, או תואר בוגר במדעים B.sc, לפי הסמכת המוסד בו תלמדו. מעבר לכך, תוכלו לבחור מבין מסלולי ההתמחות הרבים, המשלבים את מדעי המחשב עם מקצועות כגון: מנהל עסקים, ביולוגיה, מתמטיקה, פיסיקה, כלכלה ועוד.
רוב בוגרי מדעי המחשב מועסקים בשנים הראשונות לאחר סיום לימודיהם בתחומים הבאים:
כמתכנתים וכאנשי ה-QA – Quality Assurance שתפקידם לבדוק את איכות הקוד שפיתחו המתכנתים.
רוב בוגרי מדעי המחשב משתלבים בתפקידי מחקר ופיתוח בחברות היי טק וסטארט אפ. הם מועסקים, בין היתר, כמנהלי פרויקטים שונים בתחום המחשבים, בשירות לקוחות, תמיכה טכנית, פיתוח אלגוריתמים לתוכנה וכדומה.
מה צריך כדי להתקבל?
סף הקבלה גבוה יחסית למקצועות אחרים. באוניברסיטה העברית, לדוגמה, תנאי הקבלה למסלול דו חוגי של מדעי המחשב וביולוגיה חישובית עומדים על 692 בפסיכומטרי. לשם השוואה, במקצועות רבים במדעי הרוח באוניברסיטה העברית תנאי הקבלה הם רק 510; במכללה האקדמית עמק יזרעאל תדרשו להציג ציון פסיכומטרי של לא פחות מ-560.
דרישות הקבלה גבוהות כי רמת הלימודים גבוהה וגם הביקוש גבוה. “אצלנו זו רק שאלה של ביקוש והצע,” אומרת אדי, מנהלת המרכז למרשם באוניברסיטת תל אביב “דרישות הקבלה הכי גבוהות אצלנו הן בבית הספר לרפואה, ואחריו הצירופים של הנדסת חשמל, אלקטרוניקה ומדעי המחשב.”
בשנת הלימודים הראשונה לומדים את כל מבואות המתמטיקה: מתמטיקה ליניארית, דיסקרטית ואינפיטיסימלית, אלגברה, וקורסי מבוא לשפות תכנות שונות. בשנים הבאות תוכלו לבחור תחום התמקדות: רשתות, אבטחת מידע, תכנות או בינה מלאכותית.
בשנה השנייה תלמדו אלגוריתמים ועיבוד אותות ותדרשו למטלות תִכנות מורכבות כמו כתיבת תוכנה למשחקי מחשב ולפלאפונים.
הלימודים קשים, כך מעידים סטודנטים שלומדים את המקצוע. לר’, בוגרת התחום הצעירה, הלימודים זכורים כסיוט לא קטן: “הקורסים שעברתי היו קשים באופן לא רגיל, והיו כאלה שהיה צריך להגיש בהם קבוע, כל שבוע, תרגילים מסובכים. במבחנים במתמטיקה ובמחשבים אף פעם לא חזרו על שאלות והיה צריך להתאמץ כדי לפתור כל שאלה. בנוסף, לא היו כמעט חופשות סמסטר בגלל כל העבודות והמבחנים. וההשקעה בבית? חבל על הזמן – כל שבוע השקעתי יותרמ- 20 שעות למידה.”
סיימון, מנהל השיווק, הפרסום ויחסי הציבור של המכללה האקדמית ספיר, חושב גם הוא, שהלימודים לתואר לא קלים בכלל. “אצלנו הלימודים למדעי המחשב נחשבים ללימודים קשים. אנחנו מקבלים למקצועות כגון מדעי המחשב והנדסת תוכנה אנשים בעלי יכולות ריאליות מצוינות לאחר סינון קפדני.”
הלית, מנהלת השיווק והפרסום של מכללת רמת גן קובעת בנחרצות כי מסלול משולב מתמטיקה ומדעי המחשב הוא מהמקצועות הקשים אצלם “הוא דורש המון מתמטיקה, הוא מורכב מאד, אורך 4-5 שנים ותובעני – דורש תרגול רב בבית. יש גם אחוזי נשירה גבוהים ממנו.”
מדד הביקוש בתעשיה
כדי למצוא עבודה בתחום מספיק תואר ראשון, עם ממוצע ציונים של 85 ועדיף ניסיון של לפחות שנה, גם בעבודת סטודנטים בתחום, אבל זה משתנה. “לאחרונה, מאחר שיש ביקוש רב לעובדים, הדרישות ירדו,” מרגיעה הלית “ואפשר למצוא עבודה גם בלי הנתונים הללו.”
תואר במדעי המחשב יאפשר לכם להשתלב, בקלות יחסית, בתעשייה עתירת ידע בארץ ובעולם. היום נראה כי תעשיות ההיי-טק והאינטרנט התאוששו מהמשבר שפקד אותן והן מתנהלות באופן מאוזן המבטיח התפתחות איטית ובטוחה של השוק. אמנם אין צורך בהתמחות אבל החברות בתעשיה בוחנות היטב את המועמדים שעוברים ראיון באגף כוח אדם, שני מבחנים מעשיים, הכוללים כתיבת תוכניות וכדומה וכן ראיון אישי מקיף מול המנהל הישיר, ברוב המקומות.
מצאת החמה עד צאת הנשמה
אפשר להתחיל במירוץ כבר בזמן הלימודים. אמנם, העבודה בהיי-טק קשה ואינטנסיבית, השעות ארוכות, מול מסך מחשב, והלחץ הנפשי ועומס העבודה רבים, אבל “אם אתה מאמין שאתה מסוגל להתמודד עם שניהם, אתה תצליח” אומר מנסיונו י’, בן 28, סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ומתכנת בחברת טקסס אינסטרומנט. י’ עובד ארבעה ימים בשבוע ועל אף הקושי ללמוד ולעבוד שעות רבות הנסיון שהוא צובר ישתלם. “אני מכיר אנשים ויוצר קשרים עם קולגות מהתחום. אחרי הלימודים אוכל מיד להתחיל לעבוד במשרה מלאה.”
רבות כבר דובר על שעות ההיי טק או “היי דרעק” – כפי שנוהגים ההיי טקיסטים ובני הזוג שלהם לכנותן. י’ נאלץ להכין עבודות לאוניברסיטה בשעות הלילה המאוחרות ועל חיי חברה אין על מה לדבר “אי אפשר לעשות הפסקות בתקופות מבחנים או עבודות. זאת עבודה שמתאימה רק לתקופת סיום התואר, שאז יש פחות לחץ בלימודים.” ר’ עובדת כל יום מתשע בבוקר עד שבע בערב “הנסיעות זה עוד שעה וחצי, מה שמשאיר לי בערך שלוש שעות לאוכל, מקלחת, צפייה בטלוויזיה. אפשר לומר שבאמצע השבוע אין לי זמן לחיות. הבעיה העיקרית שלי היא למצוא זמן ללכת למסעות שופינג.” היא אומרת.
קשה קשה, אבל – יש צ’ק שמן
החברים עובדים קשה, לא נכחד, אבל השכר… י’ מרוויח 85 שקלים לשעה ור’ מרוויחה, כאמור, 16,000 שקלים בחודש ויש כאלו שכבר בשנה הראשונה של העבודה לאחר הלימודים מגיעים למשכורות של 18,000 ש”ח ויותר. קחו בחשבון שבמרבית חברות ההי טק נהוגה שיטה לתגמול עובדים על ידי חלוקת מניות החברה או אופציות. כמו כן, פינוקים קבועים הן משכורות 13 ימי כיף ויותר ימי חופשה מהנהוג במשק.
“נטו יוצא איזה 12,000”, מחייכת ר’, “באחד הקורסים שלמדתי במהלך התואר אמר לנו אחד המורים, ‘במדעי המחשב, את רוב הכסף עושים עד גיל ארבעים, במקצועות האחרים מתחילים לעשות אותו בגיל ארבעים’. עכשיו אני מבינה על מה הוא דיבר.”
לא פלא שכולם רוצים ללמוד מדעי המחשב…